לפני כשבועיים חזרתי מביקור במזרח.
זה אמנם לא היה טיול ארוך אך כרגיל, חזרתי עם לא מעט מסקנות והחלטתי לשתף אתכן בחלק מהן. מיד לאחר היציאה משדה התעופה זה נגלה אליי – תרבות הלבוש של האנשים שם. זו לא פעם ראשונה שאני מבקרת בסין וזה ללא ספק אחד הדברים שתמיד בולטים לי לעין – מיד ניתן להבחין בשוני התרבותי, בצבעים העזים ובגזרות הלא שגרתיות.
מי שטוען שכל הסינים נראים אותו דבר, לא יודע על מה הוא מדבר, אמנם האנשים בסין מזכירים זה את זה במראה, אם זה השיער השחור החלק, צבע העור, מבנה הפנים, אך בלבוש שלהם – וואו… כל אחד כאילו הגיע מכוכב אחר לגמרי – במובן הטוב כמובן.
העיר מלאה בנשים וגברים מגוונים להפליא בסגנונם ועל כל אחד ואחת מהם הייתי יכולה לכתוב כתבה נפרדת. סגנון הלבוש שלהם, בין אם לעבודה, פגישה, בית קפה או כל דבר כזה או אחר ברוב המקרים מאוד מיוחד ומושך את העין, משרוולים מיוחדים, גזרות מעניינות, חליפות צבעוניות, תסרוקות משונות ועוד, כל מה שלא נתקלתי בו באופנת הרחוב הישראלית.
אומנם האופנה הסינית המודרנית נראית מאוד מתירנית, בטח כאשר משווים אותה לזו שלנו, אך לא תמיד זה היה כך. למעשה, האופנה הסינית המודרנית החלה רק בשנות ה-70 לאחר שסין עברה כמה וכמה רפורמות ושינויי מדיניות. עד אז, לבגדים שלבשת היו משמעויות שונות כגון מגדר, מעמד, תפקיד או הדעות הפוליטיות שלך, למשל בשושלת XIA (המאה ה17-המאה 21) הצבע השולט היה שחור ואילו לבן היה צבעה העיקרי של שושלת SHANG. בסין העתיקה, ככל שמעמדך החברתי היה גבוה יותר, עושרך או תפקידך, כך הדבר התבטא בעיטורים שעל לבושך לדוגמא: צהוב בהיר ועיטורי הדרקון המסורתיים היו רק על בגדיו של השליט.
הביקור הקצר הזה בסין החזיר אותי כמה שנים אחורה, לשנים בהן הייתי נטולת השפעה חברתית, עם 2 קוקיות כאלה עומדות בצידי הראש, הרבה צבעים והדפסים שחיברתי יחד,
שלווא דווקא תאמו את חוקי משטרת האופנה שכולנו מפחדות שתתפוס אותנו על חם עם איזה בגד חסר כל שיק וטעם ומעבר לכל, בעיקר משוחררת מהשפעתה של הסביבה.
אז, כמו כל הילדים בגילי, לפני שנכנסו לעולם של הגדולים, הייתי חסרת מודעות, או שפשוט לא היה לי כל כך אכפת.
אמא שלי, שאפשר לומר, תמיד עודדה את היצירתיות שלי, אפשרה לי לבטא את עצמי בכל יום מחדש בעזרת הבגדים השונים שבחרתי לשים על עצמי לגן או לבי"ס. אז, הייתי עסוקה בעיקר בלצייר נשים צעירות בבגדים שחלמתי לעצב וסבתא, כמו שכבר סיפרתי לכן, הייתה דואגת לעזור לי גם להוציא את החלומות לפועל.
בתקופות האלה, אמא הייתה מקבלת לא מעט שיחות מבי"ס לגבי הלבוש הלא קונבנציונלי שלי, אך את אמא שלי שהייתה די כמוני בצעירותה, זה בעיקר הצחיק.
הזמן עשה את שלו וגם אני מצאתי את עצמי עם השנים מתאימה את הלבוש שלי לחוקים של משטרת האופנה המקומית. לאט לאט הפחד שלא היה קיים אצלי בילדות – להראות לא אופנתית מספיק מצד אחד או חלילה מגוחכת מצד שני, החל להראות סימנים וכמובן שפריטים מסוימים שכל כך אהבתי, נוצצים, מבריקים, מוזרים מידי, מצאו את עצמם יושבים בארון לאורך זמן ממושך יותר ואם והיו יוצאים, אז זה רק לאירועים בהם הם היו מתקבלים ביותר הבנה.
ואני כל הזמן הזה חושבת לעצמי, כמה משחרר היה הביקור הקטן בסין, אחרי לא מעט זמן מהפעם האחרונה וכמה ניתן ללמוד מהם. שם את יכולה להראות איך שתרצי מבלי להרגיש מוגזמת מידי. שם משטרת האופנה הרבה יותר מתירנית וגם אם חשבת שהתלבשת קצת מוגזם מדיי, אין לך מה לחשוש כי תמיד יהיה יותר! ובנינו, למי אכפת מה יחשבו?
היום, כמו שבטח גם את מרגישה סביבך, אופנה הופכת קלה יותר למשתמש. הרבה יותר פתוחה, מכילה, משוחררת מחוקים. אני רואה נשים סביבי יוצאות מהקופסה, מעיזות יותר וכבר לא מרגישות אשמות להתגנדר בבוקר, כן גם אם רק למשרד בעבודה. ואני אומרת על כך- הללויה! בהחלט הגיע הזמן.
זו רק אני או שגם את שמת לב לשוני גם בסוגי הפריטים? צבעים חזקים, בדים מבריקים, נצנצים ועוד… אלה שהיו בעבר שייכים רק ל"ספיישל אוקייז'ן" היום מככבים ברחובות, בשלל סגנונות.
בלוגריות ופאשניסטיות בכל העולם, ובעידן האינסטגרם הכה נגיש, מראות איך היום הכל מותר וכל שנותר לנו הוא ללבוש מעט ביטחון ולצאת לחגוג את עצמנו בכל יום מחדש.
אז נכון, אין נוסחה מדויקת ולא כל פריט יתאים לכל מאורע אבל אם תקדישי לעצמך קצת זמן מול המראה ובפעם הבאה שתסדרי את הארון, או שסתם תחפשי משהו חדש ללבוש, תוציאי פריטים ישנים שלבשת פעם או פעמיים, שנשארו תלויים על הקולב "רק לבינתיים",
שלבי איתם את הבייסיק שלך שאת אוהבת, אני בטוחה שתופתעי ממה שתגלי.
ובקשר לסינים ועד לפעם הבאה – אפשר לומר עליהם הרבה אבל מה שבטוח שבאופנה, דבר או שניים הם בהחלט מבינים. כנראה שבאמת כמו שאומרים – מיליארד סינים לא טועים.
אז החלטתי להתנסות בעצמי ולבדוק את העניין לעומק:
לבשתי שמלה מקולקציית החורף החדשה שיצרתי וניסיתי לצאת איתה לאירוע חשוב- חתונה של בת הדודה. באותו השבוע עם מעט שינויים, החלטתי ללבוש אותה גם לבילוי קליל בעיר מולדתי – ירושלים והאמת, צלחתי את המשימה, נתתי לפריט אינטרפרטציה חדשה.
אז מה עשיתי? לקחתי את השמלה, שחששתי שתבלע בארון לשאר השנה, צירפתי לה טי-שירט פשוטה ובסיסית שהנמיכה את הווליום של המסיבה, ירדתי מהעקבים ונעלתי סניקרס לבנות- ויצאתי לבלות!
