הזמן עשה את שלו וגם אני מצאתי את עצמי עם השנים מתאימה את הלבוש שלי לחוקים של משטרת האופנה המקומית. לאט לאט הפחד שלא היה קיים אצלי בילדות – להראות לא אופנתית מספיק מצד אחד או חלילה מגוחכת מצד שני, החל להראות סימנים וכמובן שפריטים מסוימים שכל כך אהבתי, נוצצים, מבריקים, מוזרים מידי, מצאו את עצמם יושבים בארון לאורך זמן ממושך יותר ואם והיו יוצאים, אז זה רק לאירועים בהם הם היו מתקבלים ביותר הבנה.
ואני כל הזמן הזה חושבת לעצמי, כמה משחרר היה הביקור הקטן בסין, אחרי לא מעט זמן מהפעם האחרונה וכמה ניתן ללמוד מהם. שם את יכולה להראות איך שתרצי מבלי להרגיש מוגזמת מידי. שם משטרת האופנה הרבה יותר מתירנית וגם אם חשבת שהתלבשת קצת מוגזם מדיי, אין לך מה לחשוש כי תמיד יהיה יותר! ובנינו, למי אכפת מה יחשבו?
היום, כמו שבטח גם את מרגישה סביבך, אופנה הופכת קלה יותר למשתמש. הרבה יותר פתוחה, מכילה, משוחררת מחוקים. אני רואה נשים סביבי יוצאות מהקופסה, מעיזות יותר וכבר לא מרגישות אשמות להתגנדר בבוקר, כן גם אם רק למשרד בעבודה. ואני אומרת על כך- הללויה! בהחלט הגיע הזמן.
זו רק אני או שגם את שמת לב לשוני גם בסוגי הפריטים? צבעים חזקים, בדים מבריקים, נצנצים ועוד… אלה שהיו בעבר שייכים רק ל"ספיישל אוקייז'ן" היום מככבים ברחובות, בשלל סגנונות.
בלוגריות ופאשניסטיות בכל העולם, ובעידן האינסטגרם הכה נגיש, מראות איך היום הכל מותר וכל שנותר לנו הוא ללבוש מעט ביטחון ולצאת לחגוג את עצמנו בכל יום מחדש.