תחרה

תחרה

בדים בדים ועוד בדים…

כל חיי התגלגלתי לי בין חנויות בדים. 
למדתי להבדיל ביניהם, להשתמש בהם, ליצור מהם.
קשה לי לומר שיש בד שאני לא אוהבת או שלעולם לא אשתמש בו, אבל יש סוגי בדים מסוימים ששמתי לב שאני תמיד נמשכת אליהם יותר. 

סבתא שלי שהיא אינציקלופדיה מהלכת לבדים, עולם התפירה וכל המשתמע מכך, בסבלנות רבה דאגה שלא אפספס דבר מהחומר הנלמד ובאופן טבעי, בנוסף למידע הרב שלקחתי ממנה, לקחתי לעצמי גם לא מעט מהסגנון האישי שלה, מה שעם הזמן השפיע גם על העיצובים שלי. 

בלא מעט תמונות מצעירותה, מצאתי אותה לבושה בהקפדה, בבגדים קלאסיים עם קווים נקיים והופעתה תמיד היתה אלגנטית ומעודנת. 
אחת האהבות המשותפות שלנו, שהיא מימשה לא מעט גם בדגמים שתפרה בעברה וגם בארונה הפרטי, היא התחרה.

לבד התחרה מאז ומתמיד היה מקום די בולט אצלי בארון, בין אם בחולצות, חצאיות וכמובן לא מעט שמלות שאספתי עם השנים. זה בד עם הרבה היסטוריה מעניינת אבל מה שהכי מעניין בו, זה שהוא תמיד נשאר באופנה ויש לו מראה על זמני, כזה שכולנו הינו רוצות ליצור לעצמנו. 

את התואר המלכותי שלו הוא קיבל כבר מסוף המאה ה-15 וזאת בגלל שהיה מיוצר בעבודת יד ותהליך יצירתו היה כל כך עדין, שהיתה הרגשה שמעטים האנשים שיכלו לטוות אותו. והאמת, לפני מספר שנים, במסגרת שיעורי הטקסטיל שלקחתי בזמן שלמדתי עיצוב אופנה במכון אבני, בתל אביב, יצא לי ללמוד ואף להתנסות ביצירת בדי תחרה. אמנם לא יצרתי בגדים שלמים מחתיכות התחרה האלו, אבל מה שבטוח, זה היה מרתק ואין ספק שהתהליך באמת היה עדין ושברירי. אם אהפוך את חדר העבודה שלי בבית, אולי עוד יש סיכוי שאמצא כמה חתיכות קטנות. 

תחילה, התחרה שימשה בעיקר לכנסיה הקתולית, אך במשך הזמן ובעיקר בעקבות המצאת מכונות האריג, היא הפכה נפוצה יותר, אך גם אז הייתה שכיחה בעיקר אצל נשות אצולה. אין מה לומר, זה באמת בד אצילי ביותר ומה שהכי מיוחד בו הוא המראה האוורירי שנוצר בו על ידי מרווחים בין חוטי האריג והשוני והייחוד שיש בין כל תחרה ותחרה. 

כשאני מסותבבת בחנויות בדים בכל פעם לקראת קולקציה חדשה אני מלקטת לקלסר העיצובים שלי, דוגמיות קטנות של בדים ואני יודעת די בקלות מתי אני ממש אוהבת בד ולא יכולה להיפרד ממנו. 
לרוב אני יוצרת דגמים שאליהם אני מתאימה את הבדים, אך מידי פעם אני נתקלת בבד מסוים שגורם לי לדמוע. כן, דמעות אמיתיות של התרגשות מדברים שאולי לחלק מהאנשים יראו טיפשיים אבל מה לעשות, ככה זה כשגדלים עם סבתא שבשבילה יום כיף זה ללכת לחפש בדים. 

בכל קולקציה שלי יש דגם אחד מתחרה, 
זה אולי נשמע לך מעט אחרי כל ההקדמה שעשיתי לך, אבל האמת היא שאני חושבת שהוא כל כך מיוחד, שהוא צריך להיות אחד יחיד ומיוחד בקולקציה ולקבל את כל תשומת הלב שמגיעה לו. 
אין ספק שהבחירה בתחרה תמיד מקפיצה את הדגם עצמו ובכלל את כל הקולקציה. 

היום יש כל כך הרבה סוגים של תחרות, בצורות שונות, גדלים, צבעים ועוד… ומי מכן שיצא לה להסתובב בחנויות בדים, בטח שמה לב למבחר העצום והאין סופי. כמובן שהתחרה התעשייתית שונה מאוד מזאת שהייתה מיוצרת בעבר בעבודת יד (כמו בכל דבר…) ולא רק מי שמתעסק בבדים, יוכל די בקלות להבחין בהבדל שבינה לבין כזאת שיוצרה בעבודת יד. זה עובד כך, ככל שהתחרה מורכבת יותר וארוגה מחוטים חזקים יותר היא בדרך כלל גם יותר יוקרתית. ולמרות זאת, היום תעשיית הבדים כל כך מתקדמת, שגם כשמדובר בתחרה תעשייתית, תוכלי למצוא בדים מאוד איכותיים ובעלי מראה יוקרתי שלגמרי יעשו את העבודה. 

ביר קדין בלוג תחרה 4
ביר קדין בלוג תחרה 5
ביר קדין בלוג תחרה 2
ביר קדין בלוג תחרה 3
סגירת תפריט