שמלת מעטפת

שמלת מעטפת

עוד בגיל ההתבגרות ידעתי שיום אחד אתעסק באופנה בדרך כזו או אחרת. העיסוק האובססיבי שלי בניתוח גזרות של בגדים שרכשתי הפך למטרד גם אצל אמא שלי כשהייתי לוקחת לה פריטים שונים מהארון, מפרקת אותם לחתיכות ומנסה להבין כיצד נתפרו. יצירת גזרות טובות, כאלה שמחמיאות לנשים ולא רק כאלה שנראות טוב על קולב או כשהן נלבשות על ידי דוגמניות מסלול, תמיד נתפסו בעיני לאמנות נפרדת. היכולת לצלוח לקלוע לטעמן של נשים רבות הוא דבר אחד, אך להצליח לגרום להן להסתכל על עצמן במראה ולאהוב את השפעת הבגד על גופן, זה כבר דבר אחר לגמרי. היום, בתור מעצבת צעירה, אחד הדברים עליהם אני שמה את הדגש העיקרי בתהליך יצירת הקולקציה, הוא יצירת בגדים מיוחדים ויפים שגם יהיו נוחים ומחמיאים לגופה של כל אישה שתנסה למדוד. 

מאז ומתמיד הייתי קצת בעייתית בבחירת הבגדים שלי ותמיד הרגשתי שחסרות לי בארון הגזרות הטובות האלה שארגיש בהן נח – כאלו שיחמיאו לי מצד אחד ושלא אצטרך להתעסק בלסדר אותן על הגוף במהלך היום מצד שני זו נשמעת כמו בקשה די הגיונית בסה"כ, רק שלא מעט נשים שפגשתי התפשרו על כך בבחירות שלהן. תמיד מאוד הכעיסה אותי העובדה שחברות שלי היו מתלבשות יפה לבילויים שלנו יחד, אך שהדבר היה בא על חשבון הנוחות שלהן כל הערב.


סבתא שלי, עליה כבר סיפרתי לכן לא מעט, במבט חטוף אחד על כל אישה שנקלעה בדרכה, ידעה לומר (ומיותר לציין שגם צדקה תמיד 😉), אילו גזרות יתאימו לה הכי הרבה ואיך לגרום לה להוציא את המיטב מעצמה ואני תמיד רציתי שיהיו לי הכישורים שלה. 

כשהייתי קטנה, נהגתי ללבוש בגדים של אמא שלי ולנסות לראות מה מהם יתאים לי הכי הרבה. הייתי נכנסת לה לארון (כן, יש לה חדר ארונות חלומי שמכיל כל מה שאישה הייתה רוצה לעצמה) מודדת בכל פעם כמה עשרות פריטים (המשפט הזה הולך לסבך אותי בצרות – אז למען שלום הבית, אציין שכבר מזמן הפסקתי עם המנהג הזה, אמא- את יכולה להירגע) ובכל פעם הייתי מוצאת לי פריט אחד או מספר פריטים כאלה שאהבתי ומעלימה לה אותם. כשלבשתי את הפריט, הייתי נגשת אליה לשאול אם אני נראית בסדר, היא כמובן הייתה מסתכלת עליי בהלם, אומרת לי שהיא הפכה את חדר הארונות שלה וחדר הכביסות כדי למצוא אותו, כשכל הזמן הזה הוא היה אצלי. לאורך השנים, היא ניסתה כל מיני שיטות על מנת לנסות ולמנוע ממני את הדבר, בין אם על ידי מצלמות, עליהן הייתה מפקחת מהמשרד בעבודה, נעילה של החדר ודרכים נוספות שלשאלתכן, לא, הן לא פתרו לה את הבעיה.




יום אחד אמא חזרה מקניות וכמובן שלא עבר מספיק זמן וכבר ערכתי ביקורת פתע אצלה בכדי לוודא שלא פספסתי שום דבר חדש וחשוב. באופן מפתיע, אמא קנתה שמלה אחת, די פשוטה יש לומר, מבד חלק אך סופר נעים, כנראה בכל הצבעים שהיו מוצעים מאותו הדגם בחנות, מה שבדרך כלל לא קורה, או שקורה- רק בשיטת הקניות של אבא שלי. זו הייתה שמלה בגזרת מעטפת עם קשירה ארוכה במותן ומחשוף וי מחמיא ומדויק בחזה, ללא ספק שזו הפעם הראשונה שהבנתי את כוחה של גזרת המעטפה.

השמלה ישבה עלי באופן מושלם, לא הדגישה מידי את החזה שאני מנסה תמיד לכסות, אך גם לא כיסתה אותו יותר מידי, הקשירה הדגישה את המותן שלי אבל בדיוק במידת הצורך, הרי עם גזרה כזו, כל אחת יכולה לכוונן את השמלה עליה לפי מידות גופה. בקיצור, מושלמת! הבנתי בדיוק למה היה צורך בה מכל הצבעים האפשריים. 

אני אגלה לכן סוד, כשאני מוצאת פריט מיוחד שאני כל כך אוהבת ומפחדת שיום אחד ייהרס בכביסה או שבכלל הזמן יעשה את שלו, אני רוכשת את הפריט פעמיים! כן, אני חרדה להפליא כשמדובר בפריטים שאני אוהבת, אבל כמובן שמדובר בפריטים מאוד מיוחדים שלא פוגשים בכל יום.

ועכשיו בנות קצת היסטוריה:
שמלות המעטפת הראשונות יצרה כבר בשנת 1930 אלזה סקפרלי) וקלייר מקרדל בשנות ה-40. למרות זאת, מי שקיבלה את הקרדיט על יצירתן וזו שנחשבת לממציאתה היא דיאן פון פירסטנברג, בשנות ה- 70 ואת שמלתה הראשונה בגזרה זו תוכלי למצוא בין היתר, גם במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק.

אלזה סקפרלי 
קלייר מקרדל  

דיאן פון פירסטנברג

את המותג של דיאן פון פירסטנברג אתן ודאי מכירות בשם DVF ובמידה ולא, אני מצרפת לכן מספר תמונות של עיצובים חשובים שלה ולינק לעמוד האינסטגרם, כי בכל זאת, מדובר בבית אופנה שעשה היסטוריה ושללא ספק ששווה להכיר. 

הידעת שבשנת  2008 זכתה פירסטנברג לקבל כוכב בשדרת האופנה, ובשנת 2009 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית רחבת היקף תחת הכותרת "דיאן פון פירסטנברג: "מסע של שמלה" שנפתחה ב- Manezh, אחד מחללי התצוגה הציבוריים הגדולים ביותר במוסקבה.

את ההצלחה המסחררת שלה הסבירה דון במשפט הבא – "אני לא עושה אופנה, אני רק עושה דברים שיהיו לנשים כמוני ללבוש".

 

מה שמאפיין מאוד את הגזרה הזו בעיני הוא היכולת שלה להתאים למגוון מאוד רחב של נשים, בעלות מבני גוף שונים, כשההבדלים שיצרו את ההתאמה המושלמת לכל אחת ואחת יהיו בבחירת הבד ונפילתו על הגוף. לא סתם הגזרה הפכה לעל-זמנית.

קארלי קלוס בשמלה של דיאן

בכל קולקציה שלי תוכלי למצוא פריטים בגזרת מעטפת ובזו האחרונה לעונת חורף 2019/20, רובן כאלה. עם הזמן וככל שפגשתי יותר ויותר נשים במסגרת המקצוע בו בחרתי, שמתי לב שזו גזרה שתמיד הצליחה לקלוע לטעמן של כמעט כל מי שהגיעה אליי לסטודיו. גם נשים בעלות מבנה גוף כזה בו הכתפיים, האגן והירכיים זהים בהיקפם, שחששו למדוד שמלה כזו, גילו כמה השמלה עשתה בדיוק להפך ממה שחשבו. זו שמלה נשית מאוד ולאלו שקו המותן שלהן מעט מטושטש אצלן זו בדיוק השמלה שתדגיש או תיצור אשליה של מותן צרה. דוגמה נוספת היא נשים בעלות מבנה גוף כזה בו היקף הכתפיים גדול יותר מהיקף האגן, גזרת המעטפת תתאים מאוד במידה והחלק העליון של השמלה יהיה צמוד יותר בעוד שהחלק התחתון יהיה בעל נפח. 

נשים בעלות מבנה גוף גיטרה, כזה בו הכתפיים והאגן זהים בהיקפם והמותן מודגשת, זו שמלה שתתאים להן במיוחד מאחר והיא מדגישה מאוד את קימורי הגוף.

 

גזרת המעטפת יכולה לבוא גם בחלק מסוים של הבגד לדוגמה כמו בדגם שאת רואה בתמונה הבאה, בו המעטפת אינה בעלת קשירה, אלא תפורה כך מראש והיתרון של משחק השכבות כאן הוא הטשטוש של אזור הבטן שרבות מאיתנו מנסות להסתיר. 

שמלה א-סימטרית JUN לרכישה לחצי >>> כאן

פון פירסטנברג הצהירה כי עיצוב שמלה זו בא בעקבות גירושיה והוא סמל לאישה משוחררת הנהנית מחופש מיני ולי לא נותר אלא להסכים איתה מאחר ויש בגזרה הזאת משהו מאוד חופשי ונינוח שגם יכול להראות מאוד אלגנטי ויוקרתי, כמובן בהתאם לבחירת הבדים, ההדפסים והטקסטורות.

סגירת תפריט
×